לחשוב כמו מקגייוור - חדשנות ויצירתיות
ירים את ידו כל מי שמכיר את תוכנית הטלוויזיה מקגייוור. הדמות הראשית הוא איש יוצא דופן. העלילה די קבועה. הוא סוכן חשאי שמומחה בהיחלצות ממצבים כמעט בלתי אפשריים.
יש לו יכולת מרשימה לקחת כל חפץ יומיומי מהסביבה המיידית ולהסב אותו למציאת פיתרון לבעיה. הוא יכול להפוך ארון קבורה לאופנוע ים לצורך מילוט. הוא יכול לנטרל פצצה גרעינית באמצעות סיכת ראש. באחד מהפרקים האהובים עלי הוא בונה פצצה לטווח רחוק בעזרת, גומייה, אסלה, צינור גז, ונורה. הוא הסמל אוניברסלי לתושייה, יכולת המצאה ויצירתיות.
לחשוב כמו מקגייוור - עקרונות בסיסים
אם ננתח את פעולותיו בכל פרק, ישנם 4 עקרונות בסיסיים שמסייעים לו בהצלחתו.
אני קורא להם ארבעת המאפשרים של היצירתיות:
- הוא איש של עשייה:
קל לצוותי עבודה לסטות כשאר מדובר במאמץ של עשייה ומטרות .
לצאת מהסביבה הבטוחה הוא לא דבר נוח.
מקגייוור מעדיף עשייה ע”מ להחלץ מבעיות. הוא יכול לנהל דיון בנוגע לאופציות שעומדות לרשותו או ליצור תרשימי זרימה ומפת אפשרויות אבל הוא מעדיף ללמוד מתוך עשייה. - משאבים מוגדרים
אחד הדברים הראשונים שאנו עושים כשאר אנו נגשים לפרויקט הוא להבין מה אנו יודעים ומה אנו לא יודעים. אנחנו מגדירים אילוצים שעומדים מנגד למה שאנו מגדירים כיצירתיות- “שמיים כחולים”, חשיבה חופשית, אין חוקים,.
היעדר אילוצים, או היעדר “תהליך יצירה” הוא למעשה הוא למעשה מעקף לתוצאה חדשנית
- היעד ברור והדד ליין מיידי.
בשביל מקגייוור, הפצצה תמיד מתקתקת. יש לו כמות זמן מוגדרת מראש. כישלון אינו אופציה. זה די דומה לתחושה שיש לך בלילה לפני מועד ההגשה של משהו חשוב, כשאתה מתמלא באנדרנלין יצירתי.
בשעה 2 בלילה . לחץ, הינו קריטי ליצירת פעולה! - הוא לא צריך לשאול רשות מאף אחד.
דמיינו אם מקגייוור היה צריך לעתור, כשאר 15 שניות נשארו על שעון הפצצה, ע”מ לקבל אישור להשתמש בפלייר או מברג.
חשוב לייצר סביבה המאפשרת יצירתיות- כלים זמינים, מקום יצירתי, זמן ליצירתיות, גיוון מחשבתי,- הוא מה שמאפשר לו לבצע את העבודה.
לחשוב כמו מקגייוור - הדמות
הדמות של מקגייוור אינה דמיונית לגמרי. ישנם אנשים אמיתיים בחיי היום יום שהם מקגייוורים בזכות עצמם, בעיקר בעולם המתפתח (מדינות עולם שלישי). אשר מפגינים את אותה התושייה והיצירתיות שיש למקגייוור.
לחשוב כמו מקגייוור - קצת עליי
בנובמבר האחרון קניתי מנורת לד תוצרת רואנדה. זו מנורה פשוטה עשויה מעץ ממוחזר, מנורת לד, בטרייה משומשת מרדיו וקצת חוט. אין אפילו מפסק כיבוי רק חוט חשוף להשלים את המעגל.
בסוג זה של מנורה, שכמעט לא מתכלה משתמשים 90% מתושבי רואנדה. זוהי דוגמא מצוינת לאיך אנשים יצירתיים בתוך הקשר מקומי מוצאים פתרונות “מקגייוור” לצרכיהם שלהם.
בין 70-95% מכלכלת היצירתיות באפריקה מגיע מאנשים רגילים. הסקטור הלא פורמלי, אנשי מקצועות חופשיים, שפועלים מתחת לרדאר, משתמשים בחושיהם היצירתיים וחדות מחשבתם ע”מ לשרוד.
הם מהאנשים העמידים ביותר בכדור הארץ ולא עמידות כלכלית אלא עמידות בפני אתגרים.
בקריירה הקודמת שלי הייתי קצין לוחם בצה”ל, בצבא לפעמים חושבים שאין שום דבר אבל האמת היא שיש הרבה מאוד באופן יחסי. כל יום מחדש מנסים להיות חדשנים ויצירתיים ונראה כאילו יש את כל התנאים לעשות כן. אך הרבה פעמים ראיתי חדשנות, יצירתיות ותושייה דווקא מהצד של האוייב.
כך ככל שצבא רווי יותר בציוד מוכן מראש ולא צריך לשפצר כלום כך רמת היצירתיות ומציאת פתרונות יצירתיים יורדת.
וגם בעולם אנו רואים את רוב החדשניות והחשיבה היצירתית מגיעים מהעולם המתפתח, בו חדשנות נולדת כל יום מתוך צורך (בדיוק כמו מקגייוור)
בארצות אלה הנוף מוצף באתגרים מידיים ורחבים כמו החוסר בחשמל, מחסומים בין תרבותיים, והחסם הדיגיטלי. הם פונים לאתגרים אלה בדרכים חדשות ובעזרת מודלים חדשים שדומות לקפיצות ענק לעומת מה שקורה בשאר העולם.
בכנס הכלכלה העולמי השנה מנכ”ל קוקה קולה העולמית חשף כי רוב החדשניות באות משווקים חדשים לחלוטין.
כאשר אנו מבינים את כל מה שסקרנו עד כה, איך יוכלו מובילי עסקים להשפיע על כלכלת היצירתיות
ע”מ לאפשר את המקגייוורים בתוך הארגונים שלהם ואולי אפילו לתמוך בצמיחה בכלכלות חדשות?
אם אינך יכול לענות על שאלה זו אתה עלול למצוא את עצמך נאבק להדביק את הפער מוקדם ממה שחשבת.
טל עמית,
מנחה סדנאות שטח, certified ODT
על בסיס מאמר מאת
הת’ר פלמינג, מנכ”לית catapult design.
