לחשוב כמו מקגייוור

בנובמבר האחרון קניתי מנורת לד תוצרת רואנדה. זו מנורה פשוטה עשויה מעץ ממוחזר, מנורת לד, בטרייה משומשת מרדיו וקצת חוט. אין אפילו מפסק כיבוי רק חוט חשוף להשלים את המעגל.

בסוג זה של מנורה, שכמעט לא מתכלה משתמשים 90% מתושבי רואנדה. זוהי דוגמא מצוינת לאיך אנשים יצירתיים בתוך הקשר מקומי מוצאים פתרונות “מקגייוור” לצרכיהם שלהם.

בין 70-95% מכלכלת היצירתיות באפריקה מגיע מאנשים רגילים. הסקטור הלא פורמלי, אנשי מקצועות חופשיים, שפועלים מתחת לרדאר, משתמשים בחושיהם היצירתיים וחדות מחשבתם ע”מ לשרוד.
הם מהאנשים העמידים ביותר בכדור הארץ ולא עמידות כלכלית אלא עמידות בפני אתגרים.

בקריירה הקודמת שלי הייתי קצין לוחם בצה”ל, בצבא לפעמים חושבים שאין שום דבר אבל האמת היא שיש הרבה מאוד באופן יחסי. כל יום מחדש מנסים להיות חדשנים ויצירתיים ונראה כאילו יש את כל התנאים לעשות כן. אך הרבה פעמים ראיתי חדשנות, יצירתיות ותושייה דווקא מהצד של האוייב.

כך ככל שצבא רווי יותר בציוד מוכן מראש ולא צריך לשפצר כלום כך רמת היצירתיות ומציאת פתרונות יצירתיים יורדת.

וגם בעולם אנו רואים את רוב החדשניות והחשיבה היצירתית מגיעים מהעולם המתפתח, בו חדשנות נולדת כל יום מתוך צורך (בדיוק כמו מקגייוור)

בארצות אלה הנוף מוצף באתגרים מידיים ורחבים כמו החוסר בחשמל, מחסומים בין תרבותיים, והחסם הדיגיטלי. הם פונים לאתגרים אלה בדרכים חדשות ובעזרת מודלים חדשים שדומות לקפיצות ענק לעומת מה שקורה בשאר העולם.

בכנס הכלכלה העולמי השנה מנכ”ל קוקה קולה העולמית חשף כי רוב החדשניות באות משווקים חדשים לחלוטין.

כאשר אנו מבינים את כל מה שסקרנו עד כה, איך יוכלו מובילי עסקים להשפיע על כלכלת היצירתיות

ע”מ לאפשר את המקגייוורים בתוך הארגונים שלהם ואולי אפילו לתמוך בצמיחה בכלכלות חדשות?

אם אינך יכול לענות על שאלה זו אתה עלול למצוא את עצמך נאבק להדביק את הפער מוקדם ממה שחשבת.

טל עמית,

מנחה סדנאות שטח, certified ODT

על בסיס מאמר מאת

הת’ר פלמינג, מנכ”לית catapult design.